היום אנחנו מתחילים עם סדרת הפריוויו לעונת 2014/15, כאשר כל יום (חוץ מערב יום הכיפורים ויום הכיפורים בעצמו), יעלה פריוויו על קבוצה שונה, באדיבות דובי עופר, רון טחן, דור בלוך, עומר מזיג, איל ספיר, מומי, ולאדי קוגן ואנוכי. נתחיל עם הבית האטלנטי, ואלופת הבית אשתקד-טורונטו ראפטורס.

*

טורונטו ראפטורס

מאזן בעונה האחרונה: 34-48, מקום שלישי במזרח, הדחה בסיבוב הראשון בפלייאוף.

מאמן: דווין קייסי, עונה רביעית ברציפות במועדון. ב-5 שנים כמאמן ראשי (2 במינסוטה), ניצח 159 משחקים מ-352, 45.1% הצלחה. כעוזר מאמן, לקח אליפות ב-2011 עם דאלאס של ריק קרלייל.

אולם: אייר קנדה סנטר (לא ע"ש וינסנטי), 19,800 מקומות.

הגיעו: וויל צ'רי (הגיע מהדי ליג, פוינט גארד צעיר ששומר לא רע, אבל כנראה יבלה בליגת ההתפתחות חלק גדול מהעונה הקרובה), לו וויליאמס (הגיע מאטלנטה, שחקן שישי פנטסטי שיתן עומק בעמדות הגארד), ג'יימס ג'ונסון (הגיע מממפיס, פורוורד מחליף סולידי שנראה כאילו עומד לעשות קפיצת מדרגה בכל עונה, מה שלא קורה בסופו של דבר), ברונו קאבקולו (הבחירה ה-20 בדראפט האחרון, פוטנציאל מרשים שצפוי לשחק לא מעט בליגת ההתפתחות),לוקאס נוגירה (הזכויות עליו הגיעו בטרייד של וויליאמס מאטלנטה, סנטר שיעשה עונת רוקי חלשה בליגה).

עזבו: דוויט ביקס (פוינט גארד שלישי, היום בולנסיה), נאנדו דה קולו (המחליף של טרנס רוס אשתקד, היום בצסק"א מוסקבה), ג'ון סלמונס (לפרייארית שמוכנה לשלם לו, ניו אורלינס פליקינס) וסטיב נובאק (הועבר ליוטה תמורת דיאנטה גרט, שנחתך).

חמישייה: קייל לאורי, טרנס רוס, דמאר דה רוזן, אמיר ג'ונסון, ג'ונאס ואלניוצ'אס.

חמישייה שנייה: גריוויס ואסקז, לו וויליאמס, ג'יימס ג'ונסון, פטריק פטרסון, צ'אק הייז.

על הקבוצה, ב-200 מילים: הראפטורס היו מעולים בעונה שעברה, וניצלו את חולשת המזרח כדי לנצח 48 משחקים ולהגיע לפלייאוף מהמקום השלישי, כאשר לראשונה מאז 2007, עת כיכבו אצל הקנדים כריס בוש ואנטוני פארקר. בסיבוב הראשון הקבוצה פגשה את ברוקלין נטס הקשוחה, והכל הלך טוב מאוד, עד שהגיע הרגע הזה:

לאחר הבלוק הנ"ל, טורונטו הודחה בסיבוב הראשון, והשאירה את קייסי, יוג'רי (מנג'ר הקבוצה) ושות', לעשות חושבים. הצוות הבין שהחמישייה הראשונה משחקת טוב ביחד, וצריך לעשות כמה שיותר כדי להשאירה, מה שהוביל למהלך המרכזי של טורונטו בקיץ-החתמת קייל לאורי המוכשר על חוזה כבד של 48 מיליון דולר ב-4 שנים. הקבוצה חיזקה את הספסל בקיץ, והחתימה שחקנים כמו לו וויליאמס וג'יימס ג'ונסון, שחקנים 6 ו-7 לגיטימיים בכל קבוצה שהיא. יחד עם גריוויס ואסקז המשובח כפוינט גארד מחליף וטיילר הנסבורו, יחד עם פטריק פטרסון כמחליפי הגבוהים, הקבוצה במצב טוב מהבחינה הזאת.

אז מה מצפה לנו מהראפטורס של 2014/15? לא הרבה. שוב, קבוצה עם הגנה טובה (ספיגת 98 נק' למשחק ב-45% מהשדה-הנתונים ה-7 וה-10 הטובים בליגה אשתקד), והתקפה חלשה-101 נק', המקום ה-13 בליגה, ו-47.5% ל-2 (מקום 23), וקבוצה סימפטית ביותר. אלוף העולם דה רוזן יעשה קפיצת מדרגה למימדים של 25 נק' למשחק, ואלניוצ'אס יסגור את הצבע נאמנה, רוס ימשיך להתפתח ולאורי ינצח על כל המקהלה. עם הספסל החזק, הם מרחק פאוור פורוורד טוב מהפיכה למועמדת לטבעת.

תסריט אופטימי לעונה הקרובה: רוס עושה את קפיצת המדרגה שציפו ממנו, דה רוזן הופך לשחקן של 25-5-5 לערב, לאורי מצדיק כל סנט שמשלמים לו ו-ואלניוצ'אס זוכה בתואר השחקן המשתפר של העונה, עם 15 נק', 10 ריב' ו-3 גגות למשחק, כאשר הספסל החדש מתברר כמה שהם היו צריכים בשביל לקפוץ מדרגה. הקבוצה מנצחת 50 משחקים, ומודחת בסיבוב השני במזרח נגד הקאבלירס.

תסריט פסימי לעונה הקרובה: לאורי הופך לאוברפייד הגדול בליגה, ואלניוצ'אס מפספס חלקים גדולים מהעונה עקב פציעה וחוזר ממנה כצל חיוור של עצמו, רוס מדרדר ודה רוזן שובר שיאי אנוכיות. לו וויליאמס בעונה סבירה מסייע לראפטורס לסיים במקום התשיעי בסופו של דבר, מרחק משחק אחד מהניקס שנכנסת למקום השמיני.

תסריט ריאלי לעונה הקרובה: הראפטורס התקדמו משמעותית העונה, אבל לא כמו חברותיהן לקונפרנס. על הנייר, מיאמי, שרלוט והוויזארדס, המתחרות הבולטות על המקום השלישי, טובות בהרבה. הראפטורס ינצחו כמות דומה לעונה הקודמת-45 משחקים, אבל זה יספיק למקום השישי, ולהדחה ב-7 משחקים מול הוויזארדס בסיבוב הראשון.

שיר שמתאר את הקבוצה: ה"ראפר" דרייק בעלים חלקי של הקבוצה, אבל אין סיכוי שאני אשים שיר שלו בכתבה שלי. השיר שהכי מתאר את הראפטורס זה הלהיט של הסטונס, שמספר על זה שמיק ג'אגר, במקרה שלנו טורונטו, לא מצליחים להגיע לסיפוק (סיבוב שני במזרח ומעלה), אבל ממשיכים לנסות. זה, כנראה, יהיה הסיפור של הקנדים בשנים הקרובות.